חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, תשס"ו-2006,
בא "להגן על הציבור מפני ביצוע עבירות מין חוזרות על ידי עברייני מין,
באמצעות הערכות מסוכנות בשלבים השונים של ההליך המשפטי ותוכנית פיקוח ומעקב" (סעיף 1 לחוק).

חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, תשס"א-2001,
קובע כי "מעסיק לא יקבל לעבודה במוסד ולא יעסיק בעבודה במוסד,
בגיר שהורשע בעבירת מין שאותה ביצע בהיותו בגיר".

חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, תשס"ה-2004,
"מטרתו להגן על נפגע עבירה ולמנוע נזק נוסף שעלול להיגרם לו מהיתקלות תדירה בעבריין מין שפגע בו,
בלי לפגוע במידה העולה על הנדרש בזכויותיו של עבריין המין" (סעיף 1 לחוק). בסעיף 3(א) לחוק נאמר:
"בית המשפט רשאי להטיל על עבריין מין, בצו, מגבלות על מגורים או על עבודה בקרבת מקום המגורים
או מקום העבודה של נפגע העבירה (בחוק זה – מגבלות), אם שוכנע, לאחר שקיים דיון בעניין, כי יש צורך
בהטלת מגבלות משום שלנפגע העבירה עלול להיגרם נזק נפשי של ממש אם עבריין המין יתגורר או
יעבוד בקרבת מקום מגוריו או מקום עבודתו; בהחלטה לפי סעיף זה יביא בית המשפט בחשבון, בין השאר,
את הפגיעה שתיגרם לעבריין המין של הטלת המגבלות."

חוק סיוע לקטינים נפגעי עבירות מין או אלימות, תשס"ח-2008,
קובע את "זכותו של קטין נפגע עבירת מין או אלימות לקבלת סיוע ראשוני במרכז סיוע
אשר יוחד לעניין זה" (סעיף 1 לחוק). חוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך-1960,
אוסר פרסום שמו של קטין או כל דבר אחר העשוי להביא לידי זיהויו של קטין או
לרמוז על זיהויו בהקשר של עבירת מין שנעברה בו.
סעיף 368ד לחוק העונשין מחייב לדווח לפקיד סעד או למשטרה על עבירת מין שנעברה בקטין או בחסר ישע.
חוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א-2001, כולל במסגרתו זכויות מיוחדות לנפגעי עבירות מין.
תיקון לחוק העונשין מיולי 2011, אוסר על צילום נפגע או נפגעת של עבירות מין או מתלוננים או מתלוננות
על הטרדה מינית, לשם פרסום התמונות בכלי התקשורת.