רישום פלילי הוא למעשה גיליון הרשעות קודמות הכולל בחובו את כלל ההרשעות והעונשים שהוטלו על אדם
בערכאות משפטיות בישראל. מאגר זה מנוהל על ידי משטרת ישראל במסגרת המרשם הפלילי כפי שהוסדר בסעיף 1 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים
שכתורתו "ניהול המרשם":
"(א) המשטרה תנהל מרשם פלילי ובו פרטי רישום לעניין כל אדם שניתנה לגביו
הרשעה או החלטה אחרת כאמור בסעיף 2…"
ביולי 2022 הוחלף החוק המדובר ב "חוק המידע הפלילי ותקנת השבים"
שבו למעשה מוסדר המרשם הפלילי בפרק ג'
גיליון ההרשעות הקודמות משמש את המשטרה בחקירותיה, בכדי ללמוד ממנו על עברו הפלילי של החשוד או של העד בחקירת אירוע פלילי, הגיליון אף יכול וכמעט תמיד
יוצג בהליכים משפטיים, וזאת בכדי להציג את עברו הפלילי לשופטים הדנים בעונשו וזאת מכוח סעיף 188 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב (1982)
שכתורתו "דרכי הוכחה":
"(א) מותר לקבל כראיה לעניין סעיף 187, בנוסף לכל דרך אחרת של הוכחה כדין, העתק מהמרשם הפלילי המתנהל בידי המשטרה על החלטות של בית משפט או בית דין
הדן בפלילים הנוגעות לנאשם, למעט זיכוי –
(1) כשהדיון מתנהל בפני הנאשם – אם העתק המרשם הפלילי הוגש לבית המשפט והנאשם לא הכחיש את תכנו;
(2) כשהדיון מתנהל שלא בפני הנאשם – אם נתקיימו שני אלה:
(א) לנאשם או לסניגורו ניתנה הזדמנות סבירה לפני מועד הדיון לעיין במרשם הפלילי ולהעתיקו;
(ב) בהזמנה למשפט צוין כי אם לא יתייצב הנאשם למשפט, ניתן יהיה לנהוג כאמור בסעיף זה,
וכן צוין בהזמנה כי הנאשם וסניגורו זכאים לעיין במרשם הפלילי ולהעתיקו וצוינו המקום והמועדים לעיון;…"
לפי הלכות המשפט ובהתקיים תנאים מסויימים, עשוי להיחשף גיליון ההרשעות של העדים במשפט פלילי ולא רק של נאשמים. בד"כ נחשף גיליון זה כנגד נאשם או כנגד עד על מנת להשפיע על דעת השופטים שלנגד עיניהם
ניצב עברו הפלילי של הנאשם או של העד.
לגיליון ההרשעות מגוון השפעות שונות, ורבים למעשה מעוניינים למחוק את הגיליון בגין אותם השפעות
החמרת הענישה – למעשה כשאדם ביצע עבירה מסוימת, והוא מגיע לכדי מצב שבו הוא ניצב אל מול שופט
השופט רשאי לפתוח את גיליון ההרשעות הקודמות של אותו נאשם, במידה ויש בעברו של אותו נאשם
עבירות אשר מופיעות בגיליון ההרשעות אפילו אם הם לא מאותו תחום ענישה, דבר זה יכול להחשב לרעתו
של הנאשם ולהוביל להחמרת גזר הדין כנגדו, וזאת על מנת להרתיעו מלבצע עבירות נוספות בעתיד.
רישיון נשק – אדם שבעברו רישומים פליליים ככל הנראה יסורב כאשר ינסה להגיש בקשה לרישיון
לנשיאת נשק, ואדם אשר מחזיק ברישיון לנשיאת נשק בתוקף, עלול לאבד אותו במידה והינו מורשע
בעבירות פליליות כאלו ואחרות.
השפעה על הקריירה – אדם בעל רישומים בגיליון ההרשעות אשר מבקש להתקבל לעבודה בתחום הביטחון
או במשרדי הממשלה כנראה יסורב עוד בשלבי המיון המקדימים לתפקיד, משום שיקולי דורש העבודה
העדפה כמובן היא לכח אדם ללא שום רישומים פליליים בעברו.
בנוסף לכל אלו אדם אשר בעברו רישומים פליליים בגיליון ההרשעות יושפע בעוד דרכים לא נעימות
לדוגמא אם ירצה אותו אדם לצאת לנופש בחו"ל, מדינות רבות יסרבו בכלל להעניק לו אשרת כניסה למדינתן,
שפיטה מוקדמת והערכה מוטעית – הרבה גופים בעיקר ממשלתיים ישפטו אחרת ויתבוננו בעין אחרת
על אדם אשר בעברו הרשעות בגיליון ההרשעות, והרבה פעמים יקבל אותו אדם יחס מוטעה ולא הוגן
על אף שהדברים בגיליון ההרשעות בוצעו לפני שנים רבות לצורך העניין.
בהתאם לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים ובהתאם לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים שהחליפו
חוק ההתיישנות יחול למעשה על הרישום הפלילי בחלוף תקופה של 7-15 שנים לאדם שהורשע כבגיר,
ובחלוף תקופה של 3-10 שנים לאדם שהורשע כקטין, במידה והיה המורשע קטין שטרם מלאו לו
14 שנים תקופת המחיקה תהיה 5 שנים מיום מתן פסק הדין, במידה ומדובר בעבירה מסוג עוון
אשר ביצע קטין תקופת המחיקה תהיה 3 שנים מפסק הדין.
כמובן שגם תקופת ההתיישנות מושפעת באופן ישיר מחומרת העבירה בה הורשע אותו אדם
ובאופן ישיר גם מאורך תקופת המאסר שריצה אותו נאשם (במידה וריצה).
תקופת ההתיישנות תושפע באופן ישיר מחומרת ההרשעה וגיליון אשר מורכב מעבירות קלות
בלבד תקופתו תהיה קצרה בהרבה ומחיקתו ככל הנראה תהיה קלה יותר.
אך יצויין ויודגש כי גם רישום פלילי אשר "נמחק" למעשה לא יימחק לגמרי לעולם,
ויהיה זמין למעשה לצפייה למשטרת ישראל, צה"ל, שב"כ, ממשלת ישראל, וגופי ממשלה שונים.
בהתאם לחוק המרשם הפלילי, אדם אשר חלפה תקופת המחיקה של הרשעות ייחשב למעשה מבחינת הדין
לכל דבר ועניין כאדם אשר לא נדון ולא הורשע כלל, וכל שאלה אשר תופה כלפיו בנושא זה תיחשב כאילו
איננה מתייחסת להרשעה שנמחקה.
גיליון הרישום הפלילי למעשה מורכב משתי עמודים במקרה הטוב ומיותר עמודים במקרה הפחות טוב
כאשר למעשה העמוד הראשון מכיל אך ורק את פרטיו האישיים של מבקש הגיליון והסברים על הגליון עצמו
ועל זכויות האזרח לגבי גליון זה, ובעמוד השני והנוספים אם ישנם יופיעו הרשעותיו והרכעותיו
של מבקש הגליון, במקרים רבים של מעסיק אשר מבקש גיליון הרשעות (דבר שלמעשה נחשב עבירה פלילית מצד המעסיק)
אלא אם כן מדובר בגוף חינוכי העוסק עם קטינים או מעוטי יכולת כאלו ואחרים או מעסיק הדורש עובדים
בתחום האבטחה או הבטחון, בכל שאר המקרים אסור למעסיק לדרוש גיליון הרשעות, אך במידה ודרש באפשרותכם
להציג את העמוד הראשון בפניו בלבד כאשר למעשה בעמוד הראשון לא מופיע כלל אם ישנם הרשעות כנגדכם בגיליון
ההרשעות או אם אין הרשעות כלל, ואף לא מופיע אם גיליון ההרשעות מכיל עמוד אחד או יותר.
בנוסף במידה וברצונך למחוק רישומים פליליים אשר מופיעים בגיליון ההרשעות, ניתן לפנות בבקשת חנינה
לנשיא המדינה למחוק את הרישום הפלילי. ולעומת זאת בתיקים שנסגרו ניתן לפנות בבקשה לשינוי עילת הסגירה
כאשר מבקשים למעשה ממשטרת ישראל או מיחידת התביעה שסגרה את התיק לשנות את עילת הסגירה מחוסר ראיות
או לחלופין מחוסר עניין לציבור, לעילה של חוסר אשמה בה הרישום למעשה נמחק מפלט הרישום הפלילי.
