חקירות משטרה בדרך כלל מתחילות בהגשת תלונה במשטרה,
אולם חקירות משטרה יכולות גם להתפתח ממידע שמגיע למשטרה
על דבר עבירה שבוצעה בעבר או לחלופין מבוצעת ברגע זה ממש,
בד"כ המידע מגיע ממקורות מודיעינים כאלה ואחרים או אפילו טכנולוגיים.
בעבירות קלות בד"כ החקירה תהיה בהתאם ישירה וקלילה,
עם שאלות ישירות הנוגעות למקרה הנחקר
אולם לא תמיד כך המצב, גם בחקירות פשוטות וגם במורכבות,
המידע נאסף מהמקורות השונים נבדק לוודא אמינותו ואז
למעשה בשלב הזה בד"כ החקירה הופכת לגלויה ומזמינים
את החשודים להיחקר.
חשוב לאמר כי לפעמים נערכות חקירות סמויות
ובמידה ואותו חשוד / נאשם מודע לחקירה שמתנהלת
מולו מומלץ מאד להתייעץ עם עורך דין פלילי
עוד לפני שההליך הופך לחקירה גלויה וזאת על מנת
לאפשר לעורך הדין להתכונן ולהכין עצמו ואת הנאשם לכל
התרחישים האופציונליים העשויים להתפתח במהלך החקירה.
חקירות במשטרה כמעט תמיד מתחילות בחשדות לעבירות גדולות
יותר מאלו שיוגשו בסופו של דבר בכתב האישום
אולם כשלא מתייעצים עם עורך דין, ועושים טעויות קריטיות
בשלב החקירה דבר זה עלול לגבות מחיר כבד לנאשם.
למעשה חשד לביצוע עבירה קלה, יכול להסתיים בכתב אישום
המבוסס על עבירות והאשמות הרבה יותר חמורות מזה שיכל להיות
מוגש כשהנחקר / נאשם מלווה על ידי עורך דין מלומד ומנוסה בתחום
דבר זה נובע בד"כ מאי זהירותו של הנחקר ולא פעם או הודיה בדברים
שלא קרו מעולם, לכן חשוב ביותר להבין את החשדות המיוחסים לנחקר
ולהתמקד לענות אך ורק בנוגע לעניין המדובר.
חשוב לציין כי עם הדרכה והכוונה נכונה מעו"ד פלילי
המומחה ומנוסה בתחום ניתן עוד בשלבים הראשונים של חקירת המשטרה
להזים את החשדות המיוחסים לנחקר, וכמובן לשלוש חשדות
ולהקטין משמעותית את חומרת כתב האישום וסעיפיו.
במהלך הליכי חקירה כאלה ואחרים, משטרת ישראל תשתמש בשלל
טכניקות ואמצעיים הזמינים לרשותה לצורך הפעלת לחץ על הנחקר
ולמעשה לגרום לו לשתף פעולה ולאמר את ה"אמת" לאותו חוקר שניצב מולו.
בין מנגנוני הלחץ האלו ישנו את מנגנון המעצרים כשלמעשה המשטרה
תעצור את אותו חשוד, דבר הנקרא "מעצר ימים" המהווה בד"כ כגורם הלם
(שוק) ראשוני לחשוד ולמעשה בעשותם כך הם משיגים שלל מטרות שהעיקריות
שביניהן הינן הפעלת לחץ נפשי הן על החשוד והן על משפחתו שבד"כ אינם רגילים
או יודעים כיצד להתמודד עם מצב נפשי זה.
לרוב גם אותו חוקר יבטיח לאותו חשוד שאם ישתף פעולה ויודה במעשיו ישוחרר
לחופשי בהקדם האפשרי אך לרוב הודיה מהווה פגיעה עצמית קטסטרופלית לטווח הארוך
ואף יכולה להסתכם במאסר בפועל למספר שנים.
ישנם מנגנוני לחץ נוספים אשר יכולים לשמש את המשטרה לצורך העניין במידה ובחקירה
מעורבים שני חשודים יכול אותו חוקר לבוא לחשוד א' ולטעון בפניו שחשוד ב' סיפר לו כבר
את כל ה"אמת" ובכך למעשה לגרום לא' לאמר דברים שלא היה אומר במצב אחר
ומן הסתם יכול גם ללכת לחשוד ב' ולאמר לו את אותו הדבר על חשוד א'.
יכול החוקר בנוסף לטעון כי יש בידי המשטרה ראיות כאלו ואחרות הקושרות אותו למקום האירוע או לאירוע
עצמו, וזאת על מנת להלחיצו ולהקנות לו את התחושה כי במשטרה יודעים את כל ה"אמת" לכאורה וכי הוא
מזיק לעצמו אם הוא ממשיך "לשקר".
ישנם תרגילים "מסריחים" יותר ובעלי השפעה רבה יותר כגון הקלטות בין נחקרים לעתים אף הקלטות מעוותות / מפוברקות
שימוש במדובבים בתאי המעצר אפילו בזמן "מעצרי הימים" הצגת תוצאות מעבדה מזויפות המעידות על נוכחותו כביכול של אותו
חשוד באירוע, הצגת פרוטוקולי בית משפט מזויפים ועוד שלל מנגוני לחץ כאלו ואחרים
לכן מומלץ וחשוב ביותר להישמע להוראות עורך הדין
ולא להיכנע למנגנוני הלחץ של החוקרים המשטרתיים
לזמן שבו בוחרים לערב עורך דין במקרה ישנה השפעה עצומה
על תוצאתיו הסופיות של ההליך, כל אדם והמקצוע שלו
כשנדלקת לך נורית תקלה ברכב אתה לא מחכה על דעת עצמך
ומשכנע את עצמך שיהיה בסדר, אתה רץ למוסך לבדוק את הרכב
כשהחשמל בבית עושה בעיות והמפסק קופץ בלי סוף אתה לא מרים
אותו שוב ושוב ומקווה שהפעם יפסיק לקפוץ, אתה קורא לחשמלאי
מוסמך, איש מקצוע אשר למד ומנוסה בעניין זה.
בדיוק באותה הדרך מומלץ לפעול בחקירות משטרה והליכים פליליים
החשיבות הגדולה בתזמון שכירת עורך הדין נובע מכך שטעויות
של הנחקר בשלב המוקדם של החקירה יכולות להאיב ולהקשות מאד
על המשך ניהול התיק בעתיד, ויכולות להרעות ולהחמיר מהותית
את מצבו של הנאשם.
